ז'ק אבן עזרא

ז'ק אבן עזרא – מפעל הספקת המים לירושלים שנות השלושים

ז'ק אבן עזרא נכדו של יעקב איבן עזרא, מספר על משפחתו משפחת יעקב איבן עזרא (בן עזרא) המוצא מצפון אפריקה הגיעו לארץ מטולדו ספרד לאחר גירוש בסביבות המאה ה16 התיישבו בירושלים בעיר העתיקה. פרנסת המשפחה התבססה על הטיפול  בנושא הספקת מים בעיר: הכנת בורות אגירה בחצרות המגורים בעיר העתיקה ירושלים ובמנזרים במדבר יהודה. ארבעת בניו של סבא יעקב עזרו לידו  בעבודת המים. המשפחה התגוררה  בחצר (קורטיז'ו) בעיר העתיקה בשכנות למשפחת החוסיינים . אבי יוחנן נולד 1875 . כבר בגיל 13 הצטרף לעבודה ונשלח לעבוד במנזרים במדבר יהודה. שם במנזרים מוצא אבי יוחנן ספרות בשפה הלטינית  ובשפות נוספות. מכיוון שהיה מוכשר הצליח ללמוד 8 שפות.  אשתו הראשונה של אבי יוחנן הייתה זהרה (קשורה למשפחתו של הנשיא יצחק נבון). בגיל 21 יוצא יוחנן לארה"ב ומוצא עבודה במספנות חיל הים בניו-ג'רסי. הוא מביא לשם את אשתו זהרה ושני ילדיו. אולם זהרה חלתה ויוחנן שולח אותה עם הילדים חזרה לארץ לצורכי ריפוי בטיפול של אחיה הרופא מאלכסנדריה. בארה"ב מחליף יוחנן את עבודתו ומתקבל אצל קבלן העוסק בחפירת תעלת פנמה. לכבוד חנוכת התעלה בשנת 1914 מכין יוחנן תערוכה גדולה בסאן פרנציסקו. שם בתערוכה מייסד עם קבוצת יזמים את חברת 'קסמו' המבקשים להכין סרט על תקומת עם ישראל נקרא Judarael, (יהודה וישראל),  הם מגייסים  350 אלף דולר הון מניות. יוחנן סגן נשיא החברה חוזר לארץ בשנת 1921 לסדרת צילומים לסרט במצרים ובא"י. למרבה הצער גזבר החברה בורח עם הכסף ופרויקט הסרט נופל. בארץ אשתו של יוחנן זהרה נפטרה ממחלה והילדים גדלים אצל הסבא והדוד בשכונת נחלת ציון אשר נבנתה מחוץ לחומות ירושלים בידי הרב ניסים אלישר. יוחנן נישא בשנית לרחל דרעי אשר נולדה 1900 במכנס – מרוקו לאביה שהיה רב בתנג'יר משנת 1905, עלה לארץ ולימד בישיבת פורת יוסף עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואז גורש בתור נתין אויב לאלכסנדריה. שם הוא ואשתו מתו במגפה. היתומה רחל דרעי למדה בביה"ס אליאנס אלכסנדריה. לאחר לימודיה עלתה לארץ ועבדה אצל משפחת וולרו שם הכירה את יוחנן בן עזרא. רחל היא אמו של ז'ק ועוד 4 ילדים מנישואיה ליוחנן. יוחנן מקים בארץ חברה קבלנית לעבודות תשתית בנייה מים וביוב. הוא נבחר לעמוד בראש ועד הקהילה של שכונת נחלת ציון. ביתו של יוחנן היה בשכונה בפינת הרחובות בצלאל-ניסים בכר (בעבר היה שם הרחוב 'יוחנן עזרא'). מתחת לבית הקים יוחנן מקווה שכונתי לבקשת אשתו רחל. בשנת 1926-7 עוסקת החברה בהקמת קו המים מהמעיינות בוואדי קלט: עין פארה ועין אל פואר. בשנת 1932-3 עוסקת החברה בהקמת צינור הביוב הראשי לירושלים. בשנת 1934 עוסקת החברה בהקמת קו המים ממעיינות ראש העין לירושלים. בירושלים לפני הקמת מערכת הביוב המרכזית היו בורות ספיגה בשכונות. ביתו של יוחנן היה במקום הנמוך של שכונת 'נחלת ציון' ולכן ליד הבית היה חפור הבור השכונתי. כאשר לא ניתן היה לסבול את המפגע הנ"ל החליט יוחנן להקים מערכת ניקוז לשכונה בכיוון עמק המצלבה, עם מערכת שאיבה משוכללת. לימים נרכש ביתו של יוחנן בידי עיריית ירושלים. בור הספיגה הגדול ליד הבית נוקה מתוכנו והפך להיות תיאטרון 'פרגוד'. החברה של יוחנן עסקה גם בהכשרה מקצועית של ילדי ירושלים, יוחנן עזר בקליטתם של עולים מארצות ערב שבאו לשכונה. בשנת 1947 עוד נפגש עם משלחת האומות המאוחדות לנושא חלוקת א"י. באותה שנה הלך לעולמו בטרם הספיק לראות את תקומת המדינה.