כפר ילדים

כפר ילדים ליד עפולה

בשנת 1919 רוכשת חברת "קהילת ציון" אדמות לרגלי גבעת המורה ומקימה שם מחנה צריפים ואוהלים בשם "חוות בלפוריה". שנה אחר-כך מחליטים המתיישבים בחווה להקים יישוב חקלאי-עצמאי במקום בו שוכן היום מושב בלפוריה. החווה החדשה מקבלת את השם "בלפוריה עילית". בתחילת שנות העשרים מתחולל פוגרום ביהודי אוקראינה. ישראל בלקינד, חבר תנועת ביל"ו, יוצא למסע איסוף והצלה של ילדים יהודים וחוזר בשנת 1923 עם 140 ילדים שהתייתמו בפרעות. הפדרציה הציונית של דרום אפריקה וקק"ל מתגייסות לסייע בקליטת היתומים, ואדמת "בלפוריה עילית" נמסרת לבלקינד לשיכון ושיקום הילדים מאוקראינה. כאן קיבל המקום את השם "כפר ילדים". בשנת 1924 מתמנה המורה פוגצ'וב למנהל כפר ילדים. פוגצ'וב דוגל בשיטות חינוך מהפכניות לאותן שנים: חינוך ליברלי, מתן אוטונומיה לחניכים בחיי החברה ושימת דגש על ערך העבודה והזיקה למסורת וליהדות. מאוחר יותר ועל רקע זה, התעורר משבר עם מייסד הכפר ישראל בלקינד, והוא נטש את הכפר.  בתחילת שנות השלושים נסגר מוסד "כפר ילדים" וזאת מכמה סיבות: היתומים בגרו ובני נוער חדשים לא הגיעו, צוות החינוך התפרק עקב מחלוקות פנימיות עם המנהל פוגצ'וב וההתחייבות של הפדרציה מדרום אפריקה לתמוך במוסד הסתיימה. המקום נותר שומם למשך ארבע שנים ואז הוסב לבית ספר אזורי לבני המושבים וילדי עפולה. מאוחר יותר שימש נקודת משטרה לנוטרים, קלוב תעופה (ראשית הכשרת הטייסים העברים בא"י) וגם בית ספר לשוטרים של המנדט הבריטי.