העלמה אורזולה לבית ווילר, קראו לה פשוט אולה ובארץ ישראל – אילנה.
אילנה מיכאלי 1920 – 2016
מוותיקות קיבוץ הזורע. סיפור זה מהווה תעודה מרתקת למאורעות מלחמת העולם הראשונה באירופה, חיי היהודים בגרמניה בין שתי מלחמות העולם והתקומה היהודית בארץ ישראל.
אולה נולדה בברלין בשנת 1920 , בת יחידה לאליזבט (לבית לייבהולץ) והרופא ד"ר פריץ ווילר. האבא היה קצין רפואה במלה"ע הראשונה. הסבא מצד אמה, גם הוא רופא – ד"ר ארתור אברהם בן זאב אשר היה גם מוהל.
בשנות נערותה של אולה בברלין עלו הנאצים לשלטון. האנטישמיות ורדיפות היהודים הביאו את אולה לתנועת הנוער הציוניות בגרמניה וורקלויטה אשר חלק מחבריה ייסדו את קיבוץ הזורע. בליל הבדולח 9 נוב' 1938 פרצו נאצים לביתו של פריץ ווילר ודרשו ממנו להתלוות אליהם. הוא הובא למחנה ריכוז. שם הוכה קשה בראשו. בזכות חבר קצין גרמני ששרת אתו במלה"ע הראשונה הצליח ווילר להשתחרר מהמחנה בתנאי שתוך מספר ימים עליו ועל משפחתו לעזוב את גרמניה. ב-9 ינואר 1939 יוצאים פריץ ואליזבט ווילר בדרכם לארץ ישראל. בתם אולה בהיותה פעילה בתנועת נוער, מצליחה להציל פריטי רכוש ומסמכים ולשלוח אותם בעקבות ההורים לא"י. אלו המסמכים שאת חלקם תיעדתי. אולה עוזבת את גרמניה לאנגליה. בחודש אוגוסט 1939 מבקש ארגון עליית הנוער את אולה ללוות קבוצת נוער שיצאה מאירופה בדרכה לא"י, ללוותם מטרייסט לא"י וכך היא מגיע לארץ, לאחר שהוריה כבר נמצאים כאן.
האוסף מביא בתמונות את חיי היהודים בגרמניה של ראשית המאה העשרים: לקט מעניין של שנות מלחמת העולם הראשונה בחזית פולין – רוסיה. תנועת הנוער וורקלויטה, מחנה ההכשרה לקראת העליה לארץ ישראל. פרטי דיור ולבוש שכבר לא קיימים, רשימות של הקהילה היהודית, חברי תנועת הנוער, דפי ספר תפילה וגם ראשית דרכה של אילנה בא"י עם חברי קיבוץ שמיר.
