יהודה בן דוד

יהודה בן דוד (1918 – 2010)

האמונה בציון הביאה את הוריו של יהודה לעלות לא"י בשנת 1906, עוד לפני מלחה"ע הראשונה. הם באו, כל אחד עם משפחתו והכירו בארץ: ציפורה בריסקר מאודסה וזלמן דוידסון מפולין, נפגשו ביפו ונישאו. עם גירוש יהודי ת"א בשנת 1917 הם נדדו למצרים ואח"כ לקרובים בארה"ב שם נולד יהודה. בשנת 1920 שבה המשפחה לארץ בתחילה ליפו ואח"כ הקימה את ביתה בת"א – רח' שינקין. זלמן עם בני משפחתו הקימו מפעל קטן לייצור פקקי שהם וממנו התפרנסה המשפחה. האם ציפורה ידעה חולי ונפטרה בגיל צעיר וזלמן היה טרוד בקשיי הקיום, כך מצא עצמו הנער יהודה שאהב חברה להצטרף לתנועת הצופים. א"י ישראל של שנות 30-40 סוערת: המרד הערבי, מלחה"ע השנייה מלחמת העצמאות והקמת המדינה הביאו את יהודה להיות מעורב בכל אלו כי הוא אהב את הארץ וגם היה מאוד חברותי מטבעו. בכל דרכיו לוותה אותו מצלמה וכך מבין אלבומי צילום וספרים שכתב הנמצאים אצל משפחת בתו נורית עולה סיפור חיים: צופיות וטיולים בא"י המנדטורית, התגייסות להגנה, פלוגות הלילה של וינגייט, פעיל עליה ב' באירופה, מלחמת העצמאות, הקמת צה"ל ובשליחות של משרד החוץ.