יוסף בר-אור


לתולדות משפחות מן בר-אור

ההיסטוריון ד"ר ניר מן מעלה את סיפור אוסף התצלומים של יוסף בר-אור, המגולל בחובו את סיפור תקומת עם ישראל בארצנו. בהקדמה לתצלומים מובא להלן תקציר נתונים משפחתיים של תצלומי האוסף. מרבית התצלומים באוסף הם מהשירות של יוסף בר-אור בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ומהאי רודוס:

משפחת פרומה ויאיר מן

דורות רבים חייתה משפחת מָן-לוין הענֵפה בעיירות ובכפרים במרחב צ'וּרְטְקוֹב בפולין. יאיר מן (1893–1937, בן יחיד להוריו – בלומה ודֹב לוין) נפצע בקרב כידונים בשִלהי מלחמת העולם הראשונה כששירת בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית. בבית החולים הוא נישא בשנת 1918 לפרומה מן (1895–1969, בת זקונים לגוסטה ויוסף מן, הורים ל-10 בנים ובנות). בני הזוג בנו את ביתם בכפר סוֹסוֹלוּבקה (כיום פרוור בצ'ורטקוב) והתפרנסו מטחנת קמח. לפרומה ויאיר מן נולדו ארבעה בנים – דֹּב (1921–1990), יוסף (1924–2011), אריה (1925–2015) ולוי (1927–2012), איתם עלו ארצה במארס 1936, והתיישבו בכפר-ברוך בעמק יזרעאל. כעבור שנה נהרג יאיר מן, אב המשפחה, בתאונת עבודה ועול המשק נפל על הבנים. מרבית בני משפחת מן-לוין נספו בשואה ולא הובאו לקבר ישראל. בפרוץ המרד הערבי (מאורעות 1936–1939) התגייסו הבנים לארגון 'ההגנה' והמשיכו בשירותם הצבאי בהתגייסות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובמלחמות ישראל בשורות צה"ל ומערכת הביטחון. עם יציאת הבנים מהבית עברה פרומה מן לטבעון וזכתה להתברך במשפחות בניה ובנכדיה הרבים.

יוסף בר-אור

יוסף מן (לימים החליף את שם משפחתו לבר-אור) נולד ב-17 בינואר 1924 להוריו, פרומה ויאיר מן, בכפר סוֹסוֹלוּבקה בפולין (כיום בפאתי העיר צ'ורטקוב). במארס 1936 עלה ארצה עם משפחתו לכפר-ברוך בעמק יזרעאל, ובנעוריו התגייס לארגון 'ההגנה'. בינואר 1942, שבוע לפני יום הולדתו ה-18, התגייס לצבא הבריטי למלחמה בצבא גרמניה הנאצית. תחילה הוצב בתפקיד נהג ומכונאי ביחידת חיל החַפָּרים 110 בארמייה השמינית, שבשורותיה לחם במערכה במדבר המערבי במצרים ובלוב. על אומץ לבו וגילוי מנהיגות בשדה הקרב זכה טוראי יוסף מן לציון לשבח והועלה לדרגת 'קורפורל המלך' (king's corporal badge). לאחר מכן הוצב ביחידת חיל החפרים היהודית 280 שהוכפפה לדיוויזיה ההודית 281. הכוח רוכז בנמל אלכסנדריה במצרים ומשם הושט בספינת הצי 'קוריצה' (KORITZA) לזירת הלחימה הימית באיי הדודקנז וברודוס. במאי 1946 נפצע יוסף מן מפיצוץ מוקש בהרי רודוס ופונה לבית החולים בקאהיר. לאחר החלמתו התגורר בחיפה ובמלחמת העצמאות נלחם בקרבות בצפון הארץ ביחידה מרחבית ולאחר מכן בשורות חטיבת עודד.

במאי 1947 נישא יוסף בר-אור לרבקה לבית פִילָה (1924–1995, בת פנינה ושׂמחה פילה). לאחר מלחמת העצמאות הקימו בני הזוג את ביתם בנצרת עִלית, ונולדו שלושת בניהם – יאיר (1949), אמנון (1953) וירון בר-אור (1959–2015).

בשנות ה-50 עבד יוסף בר-אור כנהג משאית בייבוש ימת החוּלה, בבנק בחיפה ושימש מזכיר ארגון פצועי צה"ל בחיפה ובצפון המדינה. בשנת 1962 עבר לתל-אביב, ובשנת 1964 לימד שנה באולפן לעברית בקיבוץ מרחביה. ניהל מיזמים בתחומים שונים בבאר-שבע, מכון ויצמן ברחובות ובתל-אביב, והתגייס לשירות צבאי במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים.

יוסף בר-אור הלך לעולמו ביום ו' בשבט תשע"א (11 בינואר 2011), ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל-אביב.

 

The NextGEN gallery with ID/slug: %EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD %EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD does not exist or is empty.