עמרם גרשוני

בחודש ינואר 1882 התקיים ברומניה קונגרס פוקשאן (ע"ש העיר ברומניה בה התקיים הקונגרס) היה זה הקונגרס הראשון של תנועות חובבי ציון באירופה. בקונגרס זה הוחלט להקים את הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה.
הועד רכש אדמות בא"י באמצעות נציגיו בארץ (דוד שוב רכש את אדמות ראש פינה ועוד)
בקיץ אותה שנה הגיעו 120 משפחות מרומניה לא"י.
ב- 25 לאוגוסט 1882 הגיע לחוף טנטורה האוניה טטיס עליה 30 משפחות יהודים ציונים מרומניה. חלקם המשיכו להתישבות בכפר ג'עוני שאדמותיו נרכשו והיו לראש פינה. וחלקם המתינו בחיפה עד רכישת אדמות זמרין על הכרמל. שהתיישבו במקום סבלו עוני דלות ורעב. בצר להם פנו לעזרת הבארון רוטשילד שלקחם תחת חסותו וקרא למקום זיכרון יעקב. בין המתיישבים החדשים הייתה גם משפחת כהן ובנה הנער אלעזר (לוזר). עם התפתחות המושבה הקים בה הברון בית ספר לעובדים (ארבייטר שולה) שם למד אלעזר כהן.
קבוצת בנות חרדיות מירושלים נשלחה למושבה זיכרון למטרות שידוך. ביניהן האחיות חיה-שרה, בתיה ואידה. אלעזר פגש את בתיה הם נישאו.
בשנת 1896 שלח הבארון משפחות מהמושבה להקים את מושבה מטולה. בין המשפחות היו משפחת כהן: אלעזר ובתיה להם נולדו 5 בנים ובת ששמה היה טובה. כאשר הגיע טובה לפרקה חשבו הוריה לשדך לה חתן שהיא לא רצתה בו ומכיוון שהייתה דעתנית – לקחה סוס ועזבה את המשפחה במטולה לקרוב משפחה בטבריה ומשם הגיע בשנת 1917 לקרובי משפחה בזיכרון יעקב שם הכירה את יעקב חיילובסקי שמשפחתו הגיע למושבה בת שלמה בשנת 1908 (בפולין של המאה ה-19 היו יהודים משנים את שם משפחתם כדי לא להתגייס לצבא הפולני. כך חיילובסקי היה במקור גרשונוב). טובה ויעקב נישאו בשנת 1913 ובשנת 1914 נולד בנם עמרם.
יעקב למד חקלאות בחוות שוני ליד בנימינה והצטרף בשנת 1920 לחבורת מייסדי מושב נהלל. כאשר עלו להתיישבות היה המקום מלא ביצות. יעקב חלה בקדחת ונפטר על אף מאמצי ד"ר הלל יפה להציל את חייו.
נותרה טובה ושני ילדיה: עמרם ויוכבד.
בשנת 1927 התקבל עמרם לחברת הנוער במאיר שפיה
משפיה יצא עמרם ללמוד חקלאות במקוה ישראל. בשנות המרד הערבי 1936 התגייס עמרם להיות נוטר במשטרה הבריטית. לאחר קום המדינה החל עמרם לעבוד בחברת סולל-בונה. באוסף תצלומים ממפעלי בנייה של סולל בונה.